מחמוד מאג׳ד אל עאייד محمود ماجد العايدي
בן 17, ממחנה הפליטים אל פארעה.
עיצוב: להב הלוי
כמה מעט מילים על 17 שנות חיים. מי היית? מה אהבת? מה היו החלומות שלך אם יש כאלה במציאות הקשה של חיים במחנה פליטים.
יום שלישי. ה-22 בפברואר, חמש בבוקר. קר. חורף. כוחות מיוחדים במכונית מרצדס עם לוחית רישוי פלסטינית חודרים למחנה. הם מתמקמים בשכונה המערבית סמוך למסגד אבו בכר אל ס׳דיק. צרים על ביתו של מבוקש.
צלפים מוכנים מסביב. על גגות או בחדרי בתים פרטיים, לשם פלשו קודם לכן.
80 מ’ מהבית, מערבה לו ומול המסגד מתמקמת קבוצה של שישה נערים. סביר להניח שיידו אבנים. 5:30 מחמוד נפרד מהחבורה ופונה למיקום אחר, 100 מ’ מהבית ואחורה לו. צלף יורה בו כדור בודד. בעורף. דובר צה״ל יודיע אח"כ שמחמוד ניסה לירות בהם. עדים ותחקירנים חולקים על כך. מחמוד נופל. פצוע אנוש. מפונה לבית החולים בטובאס הסמוכה. ב-10:30 בבוקר נקבע מותו.
באותה פשיטה ננשך ילד בן 13 על ידי אחד מהכלבים שליוו את הכוחות. אביו נעצר. בסטטיסטיקה של ההרוגים מחמוד הוא הקטין ה-11 שנהרג בחודש וחצי שעברו מראשית השנה.
מקורות: אל ג׳זירה, Israel-Palestine Timeline , הארץ.
עיצוב הכרזה: להב הלוי.
コメント