עמר אל ח׳אמור, عمرو خالد الخمور
בן 14, מחנה הפליטים דהיישה ( דרומית לבית לחם).
עיצוב: להב הלוי.
תלמיד כתה ט׳ במשפחה בה מעצרים הם חלק אינטגרלי מהוויתה: אביו ריצה במצטבר שלוש שנים בבתי הכלא של הכיבוש, אחיו הגדול פצוע ואסיר משוחרר, אח נוסף ישב במעצר בתקופה בה התרחשו האירועים המתוארים.
בכל יום, לאחר שסיים את שעורי הבית, יצא לעבוד בחנות הממתקים של הדוד רא׳אד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. לרוב כונה: ממתק בקלאווה.
על פי חבריו ומורי בית הספר בו למד: היה חברותי ואהוד באופן יוצא דופן. מנהיג שכזה. אהב לצייר, ספורט ולרקוד דבקה. שאף להיות מאייר כשיגדל. אהב מרחבים (והתגורר במחנה פליטים צפוף בשטח של 1.5 קמ״ר) .
ב-16.1 לפנות בוקר, פשט הצבא על המחנה, בכדי לעצור מבוקש ולחפש בבתים. הפשיטה הציתה מהומות. במהלכן ירו החיילים את כל הארסנל: כדורים חיים, כדורי גומי, רימוני הלם, גז מדמיע. הוא נורה בראשו. הובהל לבית חולים בבית ג׳אלה, שם נקבע מותו.
בן 14. בפתק שהיה בכיסו (פתקי הצוואה המחרידים שקטינים פלסטינים כותבים) היה כתוב: ״הלוואי ואנשים יתעוררו כי אנחנו נמצאים בכיבוש. ואני מקווה שלדורות הבאים תהייה חירות. אמא, אני אשמור עלייך, אל תבכי, אנא סלחי לי. הו אבא ייחלתי למות קדושים והשגתי אותו.״.
עמר היה ההרוג השני במחנה, בחודש ינואר, הקטין השני. ההרוג ה-14 ב-16 יום עקובים מדם.
מקור : סוכנות ואפא.
עיצוב הכרזה: להב הלוי.
Comments