סוף סוף הבנתם

עשרה חודשים אנחנו אומרים לכם שהסיפור הוא הכיבוש. מסבירים לכם שזה מקור המפולת, שזה לא גחמה של איזה מופרע אלא אידיאולוגיה שהולידה תכנית והולידה מחויבות של שטופי מוח לקיום התכנית. שמי שנושם מיום היוולדו עליונות יהודית ועליונות זכרית והפרדה בין דם לדם הוא יריב, לא אח, גם אם אכלתם מאותו מסטינג וגם אם אתם צאצאים של אותו סבא רבא. שליבוביץ צדק. שאין דרך אמצע. שברע צריך להיאבק, לא לחשוב שמדובר רק על פרוצדורה של סדרי ממשל. שיש הגיון בשגעון, וההגיון הוא להתנחל לכם בחיים.

אז מה שהפיל את האסימון זה דווקא מחיצות בדיזינגוף, שיהיה. זה שאותם בוני מחיצות מפגעים שבוע שבוע בפלסטינים לא העביר אתכם מקפלן לתורמוס איה. זה שהם השתלטו על צבא ההגנה לקבר יוסף לא העיר אתכם מתרדמתכם הדוגמטית. זה שהם שורפים את חווארה מהללים רוצחים ומשחררים מנוולים גרם לכם לכל היותר לצקצק שפתיים במוצ"ש, לנפנף בדגל ולצעוק "בושה" "ד מוק רטיה" ולחזור הבייתה לעוד שבוע שגרתי.

הפלתם את המחיצות. מה הלאה? הנה כמה אפשרויות:

תתבעו משקמה וחבריה להעלות לבמה בקפלן סופסוף דובר שידבר על הכיבוש. כף יוד בית וו שין. ותצעקו כבר "די לכיבוש" ולא רק "בושה", כי הבושה מופנית אלינו, אל כולנו.

תתבעו מהפוליטיקאים שבאזור חיוג שלכם להחזיר את הכיבוש לשיח ולהסביר מה הם הולכים לעשות בנדון. לפיד וגנץ ואייזנקוט (לאן נעלמת, גדי?), תסבירו להם שזה הסיפור, גם אם זה ייאלץ אותם לשיחה קשה עם סער ואלקין.

תגידו לבנים ולנכדים שלכם שלא ישרתו בשטחים, כמו שאמר (בערך) גיל רגב בסוף הסדרה שכולכם ראיתם ובכיתם. וכשיקראו לכם למילואים – תגידו שלשם אתם לא הולכים.

תתבעו מהאחים לנשק שלכם, הרצי ופוקס ורונן בר וכל מי שעוד לבוש מדים ונותר נורמטיבי לעשות את תפקידו ולעצור את החרפה הזו. להיות צבא ושב"כ של מדינה דמוקרטית, לא מיליצייה תומכת טרור. שלא יחכו לחשבון נפש בכייני אחרי השחרור, שיפעלו עכשיו, כשהם יכולים. גם אם יידרשו לשלם מחיר אישי.

תפסיקו לייחל לבואו של ימין רך ומתון וליברלי ושאר סגי נהורים. "הלנו אתה או לצרינו", אין שביל ביניים.

ותבואו איתנו לשם, תעברו את הקו הירוק שקיים מאד ותעמדו מולם. אל תתנו להם לעשות את העוול הנוראי הימיומי. מחיצה בדיזנגוף זה מעצבן. אבל מה שהם עושים שם בשמנו זה בלתי נסלח והורס את ההווה והעתיד.

מי שלא מצטרף - שיתחיל להכין את ההסבר לנכדים.