הטיול של המתנחלים הוא הנכבה של הפלסטינים

עדותו של ע', פעיל זכויות אדם, מיום שלישי, ה-24 במאי, 2023, על השבוע שבו נאלצו תושבי עין סמיה לעזוב את ביתם. כך מתבצע טרנספר בלי פקודה ובלי משאית ישראלית:

מוסטפא, תושב עין סמיה, סמוך לרמאללה, אמר לי ביום שבו נאלץ לעזוב את ביתו: "הזמנתי את המתנחל הביתה, הצעתי לו שנחיה בשכנות טובה. המתנחל סירב. הוא אמר לי: 'אני לא מרגיש טוב כל עוד אתה כאן.'"

עין סמיה היה, עד שלשום, כפר קטן עם כמה עשרות גברים, נשים וילדים, שישב בנפת רמאללה. תושבי הכפר גרו במקום משנת 1980, אחרי שישראל גירשה אותם ממקום המחייה הקודם שלהם. הכפר ממוקם מתחת לכוכב השחר, התנחלות גדולה מלאת וילות עם נוף משגע. בעין סמיה, לעומת זאת, חיו המשפחות ללא חשמל ומים וללא אישור לבתים, כלומר, בסכנת הריסה ופינוי תמידית. בכל זאת, בזכות הנחישות של התושבות והתושבים והאהבה למקום שבו חיו וגדלו, הם הצליחו להתקיים ולנהל חיי קהילה. את בית הספר של הכפר, לדוגמה, הם בנו באישון לילה. אילו בנו אותו לאור יום והיו נתפסים, הצבא היה מחרים מיד את כלי העבודה וחומרי הבניין, ומונע מילדות וילדי הכפר את הזכות לחינוך.

בשנים האחרונות תושבות ותושבי עין סמיה סבלו ממתקפות טרור מדי יום מצד מתנחלים מהמאחזים הלא-חוקיים, שהופיעו באזור. המתנחלים מנעו מהם גישה לשטחי המרעה שלהם, איימו עליהם, ובפעמים מזדמנות חסמו את שביל הגישה לכפר, ואף השליכו לעברם אבנים. כשהתושבים ביקשו להפגין נגד הקמת המאחזים החדשים הם דוכאו ברימוני הלם, רימוני גז וירי כדורי ספוג בכינון ישיר.

לפני כמה ימים, הגיעו המנתחלים לתוך הכפר באמצע הלילה כדי להבהיל את התושבים. למחרת גנב מתנחל עדר שלם מעטא, אחד התושבים. למשטרה ולצבא, שהיו במקום, אמר המתנחל שהעדר שייך לו, למרות שעטא יילד וגידל כל אחת ואחת מהכבשים בעדר בעצמו. עטא עמד וצפה בחוסר ישע בכוחות המשטרה והצבא שאיבטחו את המתנחל בשעה שגנב את העדר שהיה כל רכושו.

התושבים חיפשו פיתרונות למצב הקשה שנכפה עליהם. כיצד ייאחזו באדמה, למרות ההתנכלויות. הם חשבו להעביר את הילדים והנשים למקום אחר עד יעבור זעם, בעוד שהגברים יישארו בכפר. אתמול, אחרי פניות לגורמים שונים, הבינו שלא הצליחו לגייס תמיכה ליוזמה הזאת. חלק מהמשפחות החליטו לעזוב, וחלק התלבטו.

ההתלבטות הסתיימה כעבור זמן קצר. המתנחלים מהמאחזים הבלתי חוקיים שבו למקום וחסמו את הדרך לכפר. זה גרם לכל התושבים לקהל החלטה: כולם עוזבים.

מאז יום שני השבוע הפלסטינים אורזים. הם מעלים את כל החפצים לטרקטורים ולעגלות, מפרקים את קירות הבתים ומעמיסים גם אותם. כל רגע יוצאת מעין סמיה משאית עמוסה בגדים ורהיטים, לוחות עץ ומוטות ברזל, שאולי יוכלו לשמש לבניית הבית הבא. בין הערמות הנעות מצטופפים הילדות והילדים.

שאלתי נער אחד לאן הם הולכים. הוא ענה לי: "רחוק. רחוק מפה. כמה שיותר רחוק." אחרים אמרו לי שהם עדיין לא יודעים לאן ילכו, ומקווים לחשוב על אפשרות בימים הקרובים, עד שיסיימו לארוז. אין מקום שאליו יכולה הקהילה לעבור כולה יחד, ומעכשיו כל משפחה לגורלה. שטחי A ו-B, שבהם מותר לפלסטינים לבנות, מאוכלסים בצפיפות. המשמעות היא: לרובם לא תהיה ברירה אלא להתיישב בבמקום אחר בשטח C, שבו הם ישוהו לגור במבנים שוב לא חוקיים, על זמן שאול.

פגשנו בחור שהגיע לבקר את הכפר בשעתו הקשה, אמרנו: "יום קשה". הוא ענה לנו במילה אחת: "נכבה".

ביום שני, בעוד הרועים אורזים ומתפנים, הגיעו מתנחלים לנקודה מרוחקת מהכפר במאות מטרים. הם התאספו, הביאו עוקב מים גדול והקימו אוהל. קראנו למשטרה, והסברנו שהם נכנסים לקרקע פרטית. השוטר שהגיע אמר: "אם בעל האדמה לא נמצא כאן, או שנמצא אבל אין לו את כל המסמכים המוכיחים בעלות, אין סיבה לפנות אותם". אמרתי לו: "אם הייתי רואה שודד נכנס לבית של יהודי בשכונה שלי, ומתקשר למשטרה, גם אז היו מבקשים הגעה של בעל הבית ומסמכי בעלות על הקרקע, ומסרבים לעשותמשהו בלי זה?" הוא ענה לי: "זה לא אותו דבר".

ברגע שהמתנחלים הבחינו בשוטר, הם קיפלו את האוהל במהירות. אמרנו לו: "הם הביאו עוקב מים ובנו אוהל. ככה בדיוק מתחילים מאחזים חדשים". והוא ענה: "מה פתאום, הם רק עושים פה טיול", והלך.

אתמול, בדרך לעין סמיה, ראינו מהכביש את המתנחלים, עדיין באותה נקודה. הם הקימו את האוהל מחדש.

לכאורה, לא בוצע אתמול טרנספר. הרי המשפחות קיפלו את בתיהן בעצמן. ועדיין, מה שקורה בעין סמיה הוא טרנספר. אין דבר כזה "טרנספר מרצון". אנשים שאין להם מקום אחר לחיות בו, לא עוזבים את הבית שלהם בלב שלם, אלא רק כמוצא אחרון להישרדות, להימלטות מטרור, מחוסר יכולת לקיים את המשפחה, ומפחד תמידי.

בהיסטוריה של ישראל התקיימו פעולות של העמסת פלסטינים על משאיות ופינויים למקום רחוק. השבוע מצאה המדינה דרך זדונית בהרבה לבצע טיהור אתני, דרך שחוסכת גם דלק למשאיות וגם תיעודים מחרידים. השיטה היא לאמלל לפלסטינים את הנשמה, למנוע מהם את תנאי החיים הבסיסיים ביותר, להטיל טרור רב זרועות (מתנחלים אלימים, צבא אלים ומגבה מתנחלים, בתי משפט צבאיים שאין בהם צדק, משטרה גזענית) עד שיגרשו את עצמם בעצמם.